| מאנטליה לרפיח - ניהול משבר תדמיתי |
ההכרזות הבוטות, בשבוע שעבר, מפיו של ראש ממשלת טורקיה, כנגד התנהלות מדינת ישראל ברפיח, גררו כותרות ענק בכל העיתונים ותגובות נזעמות של גולשים בכל הפורטלים האינטרנטיים נוסח "בואו נראה להם, נפגע להם בכלכלה, נפסיק לבקר בטורקיה "וכו'.
איומים אלו של אזרחים ישראלים זועמים, נשמעים השכם והערב בכל משבר דיפלומטי שנוצר נוכח מדיניות ישראל בשטחים. בכל פעם מציעים אזרחי ישראל, חרם זה או אחר, על מדינה המעיזה לבקר מדיניות זו.
לאותם "ממליצי החרם" אני מציע: אל נא תמהרו להספיד את הקשר עם טורקיה.
ישראל וטורקיה מנהלות קשרי ידידות הדוקים ועמוקים מאז הפגישה היסטורית ב- 1958 שקיים דוד בן גוריון עם עדנן מנדרס, ראש ממשלת טורקיה דאז.
מאז הלכו והתהדקו היחסים בין 2 המדינות בייחוד בעשור שבין 1993-2003 בהם הועמקו הקשרים הצבאיים והכלכליים בין המדינה היהודית לזו המוסלמית הגדולה, בעלת 70 מליון תושבים. העזרה המסיבית שהגישה מדינת ישראל לטורקיה ברעידת האדמה שפקדה אותה ב- 1999 היוותה נקודת ציון דרמטית ביחסים אלו. מאז התנחלה ישראל גם בליבותיהם של האזרחים הטורקים.
היחסים בין ישראל לטורקיה כוללים סחר הדדי שהגיע להיקף חסר תקדים של 2 ביליון דולר בשנת 2003. ההסכמים להשבחת טנקים ומטוסים טורקיים, רכישת המים מטורקיה ובניית תחנות הכוח בישראל תורמים רבות לכלכלה שלנו ושלהם.
בנוסף לכך, אל נשכח גם את התיירות הישראלית לטורקיה. מתחילת שנות ה- 90 הפכה טורקיה ליעד תיירותי מועדף על ישראלים רבים בשל הקרבה הגיאוגרפית, החופים הקסומים ורמת המחירים הנמוכה. רק בשנה האחרונה (2003) ביקרו בטורקיה כ- 14 מליון תיירים מתוכם כ- 321,000 ישראלים. הכנסותיה השנתיות של טורקיה מתיירות נכנסת מהווים משקל מכריע בסך כל ההכנסות של המדינה. לכן, התייר הישראלי היה, ולהערכתי גם יישאר, אורח רצוי בטורקיה גם בשל העובדה כי היקף הוצאותיו גדול בהרבה מממוצע ההוצאות של תיירים ממקומות אחרים בעולם.
הברית עם טורקיה הנה ברית אסטרטגית לישראל. חרם תיירותי או אחר על טורקיה, לא יפגע רק בטורקיה כי אם גם בישראל. טורקיה הנה המדינה המוסלמית היחידיה המקיימת עם ישראל קשר אמיץ ויציב, רב שנים, המתבטא בתחומים שונים המפרים את שתי המדינות. הפיגוע הרצחני בבית כנסת "נווה שלום" בשנה שעברה, חידד לרבים את הרגישות יוצאת הדופן ביחסי ישראל-טורקיה בהיותו תזכורת כואבת לאופן שבו נתפסים יחסים אלה על ידי גורמי איסלאם קיצוניים.
לאחר מקרה זה אגב, בחרו התיירים הישראלים לא לוותר על טורקיה וברבעון הראשון של 2004 נרשמה עלייה תלולה של כ - 100% במספר המבקרים הישראלים בטורקיה.
הפרשנים האופטימיים בצד הישראלי יטענו כי המנהיג הטורקי יצא ידי חובתו לבני דתו הערבים בעצם האמירה הבוטה כלפי ישראל ויש אחרים המזהירים שהדינאמיקה הטבעית של אמירה זו עלולה לסמן את תחילת סיומו של ירח הדבש הישראלי-טורקי. אני מאמין כי המשבר הנוכחי ביחסים בין ישראל לטורקיה ישכח במהרה. את ההוכחה לכך ניתן לראות בעובדה כי המפגשים העסקיים בין ישראלים לטורקים נמשכים גם בימים אלו ולא נרשמו ביטולים של נוסעים ישראלים לטורקיה. זאת ועוד, ביום פריצת המשבר, נחתם הסכם ענק של חברה ישראלית עם חברה טורקית בשווי של 800 מליון שקל לבניית תחנת כוח בחופי אשקלון. לא ישראל ולא טורקיה ימהרו לוותר על הסכמים מסוג זה המכניסים כסף רב לשתי המדינות.
בימים אלו, כאשר מדינת ישראל נמצאת במשבר פוליטי מדיני עמוק ונלחמת על דעת הקהל העולמית בצדקת דרכה, אל נמהר לטרוק את הדלת לטורקים.
לאור ניסיון העבר במשברים מסוג זה, הערכתי היא כי גם הפעם ישכחו במהרה אזרחי ישראל את הצהרתו של ראש ממשלת טורקיה. טורקיה הייתה ונותרה יעד מספר אחת של התייר הישראלי, חברות ישראליות וטורקיות ימשיכו לעשות עסקים משותפים, אך רק ימים יגידו האם בחופי אנטליה הקסומים יתגלו סימנים שמוצאם ברפיח .
הכותב הוא דניאל צימט, סגן יו"ר מועצת העסקים ישראל-טורקיה
|
